יום חמישי, 31 בינואר 2013

זעתר אחרי הגשם..

כמו פטריות אחרי הגשם גם הזעתר, פתאום, בשקט בשקט, מתחיל להתאושש ולבצבץ בירוק המדהים שלו.
טרי טרי עם עלים בוהקים ומשגעים.
היום בגינות אפשר למצוא הרבה סוגים וקשה להבדיל בין זעתר לאורגנו.
הזעתר מחליף צורה עם העונות. בקיץ העלים קטנים ושעירים ובחורף רחבים וצמריים.
אני אוהבת לקטוף ממש כאשר הוא מתחדש בחורף, העלים עדיין קטנים ואינם מרירים.
כבר הבנתם שאצלי הכל פשוט. וגם להכין לבד זעתר בבית זה ממש ממש קל.

החומרים:
עלי זעתר
שומשום
מלח לימון
סומק
שמן זית

 
קוטפים
שוטפים
 
 
 
מייבשים

טוחנים רק את העלים ללא הגבעולים



 

 
קולים שומשום במחבת, בלי שמן עד שמתחיל להזהיב
 (להזהר שלא ישרף)
 
מוסיפים את השושמום, מלח לימון וסומק
מערבבים הכל, מוסיפים שמן זית ובעזרת כפות הידיים מערבבים יחד.
 

וזהו... מוכן !
 


 בהצלחה, טל.

יום שני, 26 בנובמבר 2012

שמן זית לכל השנה

אז אחרי שחיכינו קצת, והזיתים השחירו. הגיע זמן השמן.
הפעם לצורך העניין כבר לקחתי יום חופש. מיותר לציין שכל הלילה לא ישנתי מהתרגשות: בבוקר מגיעה המנערת! יוסי חסין מעריך שהכמות היא 4 טון בערך לכרם הקטן שלנו, בסך הכל 145 עצים. איך זה יכול להיות? בשנה שעברה היה לנו רק חצי מכיל, 2 פחי שמן, אבל מסתבר שזו היתה רק ההתחלה.
העניין הוא שגם אם יש לך 2-3 עצים עם כמות נחמדה של זיתים, כמה ארגזים אתה יכול לגשת לבית בד ולקבל תפוקת שמן נחמדת.


רם בצו 8, ב 6:00 בבוקר כבר עמדתי לבושה ודרוכה, שלחתי את הילדים לבית הספר ויצאתי החוצה. אמרו שיטפטף וזוהי אחת הפעמים הבודדות שביקשתי רגיעה מהגשם. רק שיוכלו להכנס עם המנערת. כולם שואלים במה מדובר? בבחורה שמנערת? אז זהו שלא, מדובר בכלי מכני שתופס את גזע הזית, מנער אותו ומעיף את כל הזיתים מהעץ ללא מגע אדם.
כל שהייתי צריכה להכין זה 10 דולבים בעבור הכמות המכובדת. יורם הציל אותי והשאיל לי את הארגזים, לציין שמדובר בתקופה מאוד לחוצה בחקלאות המקומית ואי אפשר היה למצוא ארגז אחד פנוי. מזל שגם ערן נרתם למשימה וארגן את השניים החסרים.

אז זו המכונה - פשוט מהממת, נפתחת כמו טווס סביב הגזע, תופסת אותו ופשוט מנערת, הזיתים עפים ונאספים למטה.



אחרי מספר עצים מגיעה למיכלים ומרוקנת.

 
 
 
 

ב 7:00 נכנסו לשטח וב 12:00 כבר היו בחוץ. צורי ממשק צורי כפר מרדכי וגדי, תפעלו את האירוע.
כל שנותר זה לעבור על העצים שהמנערת לא יכלה לנערם כי היו קרובים לגורם כלשהו וגם למסוק מהענפים הנמוכים. הזיתים הירוקים ממשיכים להאבק על מקומם ומעדיפים להשאר עוד קצת. לכן חשוב לעשות זאת כאשר הזיתים שחורים ונופלים יחסית בקלות. ניקינו קצת עלים, מצאנו מציאות והיינו מוכנים לפינוי.  
 


עכשיו הגיע סער והוציא את מהשטח את הארגזים, שורה של ארגזים ! פשוט לא להאמין ! פעם זה היה מטע של אבוקדו, שבתות שלמות היינו קוטפים אבוקדו. סבתא שלי ממש התרגשה ממחזה הארגזים שהזכיר ימים עברו וגם היא לא האמינה למראה הכמות האדירה.
 
 
 


חיכינו לאמיר שיבוא עם המלגזה ויאלה, חייבים למהר לבית הבד, דבר ראשון צריך לתפוס תור, יום שישי לפנינו ואם לא נכנס הזיתים עלולים לעמוד ולחכות עד ליום א'. עדיף שלא. למרות שלא חם והטמפ' נוחה ושומרת על הזיתים עדיף לכבוש את השמן כמה שיותר מהר. הדבר משפיע על רמת החומציות שנקבעת על-פי מרכיבים שונים ביניהם איכות הזיתים ומשך הזמן עד הכבישה. (שמן זית / דרגות איכות)

 
הדבר הוכיח את עצמו בגדול, בדיקת החומציות העלתה את התוצאה: 0.3%, זה היה שילוב של טיפול נכון והרבה מזל ביום הזה שלפני החורף.

אז הגענו לבית הבד "שמנא" בחגור, אחרי קבלת פנים לבבית ובאווירה נעימה הזיתים נשקלים ונשפכים למיכל איסוף.



מהתחתית נשאבים ומוסעים למעלה במעלה המסוע לכוון הפן שמעיף את העלים המיותרים.

 

משם עוברים לשטיפה רצינית ואחריה שטיפונת נוספת ונופלים למיכל ריכוז לפני הגריסה.
 


במשך שעה בערך נטחנים הזיתים עם הגרעינים. ובסוף מתחיל לצאת השמן, לאט לאט הזרם איטי, נשאב למיכל האיסוף שבו המד מתחיל לעלות ולעלות.




ההתרגשות עצומה ! זהו, אפילו כבר אפשר לטעום. קודם כל הריח מעולה - של עשב אחרי כיסוח, טרי טרי. אבל הטעם עוקצני בטירוף.
פשוט צריך לחכות קצת.

בשמונה בערב, שסערה עצומה מתחוללת בחוץ העמסנו את החבית ואת כל המיכלים שמלאנו וחזרנו הביתה עייפים ומאוד מאוד מרוצים, הדבר הכי משמח היה לראות את רם, שחזר עם הבשורה שזהו, ככל הנראה, הסתיימה המלחמה העכשווית.

יש לנו תוצרת נפלאה, 400 ליטר ! גאווה גדולה ותחושת סיפוק והצלחה.

מקווה שנהנתם להכיר את התהליך וממליצה בחום לבקר בבית בד ולראות איך הקסם הזה נוצר. חוויה של ריחות וטעמים במיוחד אצל ארז ב'שמנא' כשיוצא הלחם הטרי מהתנור ואפשר לטעום את הטעם של ראשון המסיק.

תודה ענקית לחברים הטובים שעזרו כל אחד בתחומו, בלעדיכם זה לא היה מצליח.

בשנה הבאה אעדכן לפני ותוכלו להשתתף בתהליך בשמחה.

ומי שרוצה שמן אורגני, כתית מעולה בכבישה קרה, ברנע פישולין 2013 מוזמן לצור איתנו קשר.

שמחתי לשתף
טל נצר 0544-945474
משק רבר מגשימים









יום שבת, 27 באוקטובר 2012

זמן הזיתים הגיע !

לפני כמה ימים כשטפטף בחוץ כולם אמרו שזה לא היורה ! חשבתי לעצמי, מה העניין, ירד גשם ולמה לא לקרוא לו יורה? אבל היום בבוקר כשהערתי את נדב בזעקות הבנתי שעכשיו הוא באמת הגיע ! זה היה המבול !
אושר גדול, הרגשה חלומית , ריח האדמה הרטובה, אין יותר מזה ! מיד סימסתי לרם שאפשר לנטרל את מערכת ההשקיה ושאפשר לקטוף זיתים.
האמת היא שצריך קצת לחכות, אחרי הגשם הראשון צריך לתת לזיתים להתמלא במים ורק אז כדאי לקטוף.
אבל אם פגשתם בעץ זית עם פרי גדול ירוק ומלא, אפשר להתחיל במשימה.
האופרציה יחסית פשוטה, צריך פשוט להערך נכון, זמן ההשרייה במים יתן לכם את זמן ההתארגנות הנדרש.
 
אז מתחילים בקטיף.
שדרת הזיתים במגשימים
 

1. שוטפים במים
2. חורצים בעזרת סכין חריץ בכל זית. (זיתים סורים עדיף לדפוק עם פטיש עץ, זהירות מתיז לכל עבר)
3. כל זית משליכים לקערת מים עמוקה / דלי
4. מניחים לשלושה ימים בצד כאשר על הזיתים מונחת צלחת כבדה ששומרת שהזיתים יהיו בתוך המים. בכל יום מחליפים את המים.
 
בינתיים, שלושה ימים להתארגן על: לימונים, שיני שום קלופות, פלפל אנגלי, עלי דפנה ופלפלים חריפים אדומים וקטנים.
(לא נורא אם לא תמצאו פלפל חריף, אפשר גם בלי).
צנצנות - סמוך למילוי, חשוב לעקר את הצנצנות, למלא במים רותחים, לסגור עם המכסה ולשפוך אחרי 10 דקות.
מלח בישול רגיל דק.
 
את שיני השום קולפים ואת הלימון חותכים לפרוסות או חתיכות עם הקליפה. את הקצוות של הלימון משאירים בצד.
ממלאים את הצנצנות עם כל המרכיבים תוך כדי דחיסה, על כל צנצנת בינונית מספיק 2 פלפלים חריפים שלמים, 3 עלי דפנה וארבעה גרגירי פלפל אנגלי, שום ולימון אפשר בשפע.
למען היופי, אפשר לסדר יפה את הלימון ועלי הדפנה בצמוד לזכוכית.
 
מי מלח: בקנקן מניחים ביצה שטופה היטב (לא מבושלת ולא סדוקה), ממלאים מים עד 3/4 גובה ושופכים מלח תוך כדי ערבוב קל ובזהירות שלא לפגוע בביצה, עד שהביצה מתחילה להראות סימני ציפה כלפי מעלה. זהו, לא להגזים עם המלח.
 
שופכים על הזיתים ומשאירים ס"מ וחצי, מניחים קצה של לימון עם הצ'ופצ'יק למעלה, מכסים בשמן זית וסוגרים את המכסה. (אפשר גם לכסות בעלי גפן משומרים ועליהם שמן זית).
לא להבהל אם המים קצת נשפכים החוצה בסגירה, כמה ימים להניח על מגש, הצנצנת ממשיכה לטפטף. 
 
עכשיו נשאר רק לחכות.
אני משאירה למשך חודשיים לפחות, יש כאלו שאוהבים את המרירות ואפשר לפתוח קודם, תנסו.
 
כדי שלא יווצר עובש לאחר הפתיחה, חשוב מאוד לשלוף מהצנצנת עם כף נקייה !!!
 
 
זהו, בקרוב מאוד קטיף הזיתים לשמן. ובפעם אחרת גם אפרט לגבי שימור זיתים שחורים.
 
בהצלחה,
לשאלות אשמח לענות תמיד.
טל
 

יום ראשון, 8 ביולי 2012

כאן מכינים שקיות תה לבד !

עונת התבלינים בשיאה, הכל ירוק חזק וגדל בצורה פראית.


זה הזמן להכין תה לבד! גם לשמר את הצמחים המתאימים לתקופות קרות וגם כדי להנות מזמינות נהדרת לאורך כל השנה.
אם זה תה חם או תה קר. מה שבא בטעם טוב וחזק.


זמן הייבוש משתנה בין צמחי התבלין השונים. הלואיזה למשל מתייבשת בצ'יק בלי לעשות כלום. קוטפים, שוטפים היטב, מניחים על מסננת בתוך הבית ותוך יום העלים יבשים. מורידים את העלים מהענף ומרסקים.


את הנענע והמליסה אני מייבשת בעזרת מכשיר ייבוש - איזידריי.


את הלהיט הזה קיבלתי מאבא שלי לפני כמה שנים, פעם בכמה זמן הייתי מוציאה אותו מהמזווה כשהיתה לי כמות של פירות מסחרית לייבוש.


לאחרונה, בגלל הכמות הגדולה של הצמחים חשבתי רבות על הכנת שקיות תה בעצמי. חיפשתי וחיפשתי ומצאתי בבית התה שקיות נייר גדולות שלא התאימו לי, חיפוש רב באינטרנט העלה שקיות שמיוצרות בסין והתחלתי לייבא שקיות ריקות, קטנטנות למילוי עצמי והחוויה נהדרת. (את השקיות אפשר להשיג גם בארץ אצל שושן דגן).
הכיף הוא שהילדים נרתמים תמיד לעזור במלאכת המילוי והתוצאה מקסימה, טעימה והריח מעולה.









 להזמנות.... טל 054-4945474

יום שישי, 8 ביוני 2012

גינה במסגרת

מי שנחשף לבלוג בחודש האחרון התחיל לשאול... נו... מה קורה, את לא כותבת? זהו ?
האמת היא שיש לי כל כך הרבה רעיונות והמון מה לכתוב אבל כרגע... אני קצרה בזמן! צריכה להספיק כל כך הרבה, את כל השגעונות שלי. לעבוד בבנק, לגדל את הילדים, חוגים, הסעות ואין סוף.. אך אני לא אוותר, לא על השגעונות שלי ולא על הגינה !
אחותי חושבת שיש לי 48 שעות ביממה ובאמת שאני מספיקה המון.
אביטל, חברה, הוכיחה לי שכשיש משהו שאני מאוד רוצה לעשות, גם אם אין לי זמן - תמיד אצליח לעשות.

כבר חודשיים בערך שאני מציירת, מתכננת, מודדת לומדת וחושבת איך זה צריך להעשות.
זה כל כך פשוט אבל בעצם - איך מרימים את זה? - מיטות גינון, RAISED BEDS.


בישראל זה כמעט לא קיים, חיפשתי וחיפשתי ואין ערוגות מוגבהות לגינה הביתית, משהו דקורטיבי, אסתטי, שיגרום לאנשים לרצות ושהיה להם כיף לגדל בו ירקות ותבלינים בקלות יחסית, גם עבור מי שלא מתקשר עם הגינון.
אין דבר יותר גדול מלגדל את הירקות שלך לבד !



ואז, חברתי לבשמת ומוטי, זוג יוצרים מוכשרים (בשמת גל), אמנים שאצלם הכל פשוט - אפשר לעשות הכל ובקלות, וזה מה שחיפשתי!  את הדרייב הזה להתחיל לזוז. בתמיכתם המדהימה, מבלי להכיר אותי ועם הסערה שבערה בתוכי התחלנו לבנות מסגרות ומסגרות בצורות שונות, גבוהות, נמוכות, קבועים או להרכבה עצמית והנה כבר יש ליין מוצרים: גינה במסגרת.




הרעיון המרכזי - לייעץ ולהדריך אנשים, לבנות לכל מי שחולם שתהיה לו גינת ירקות או  גינת תבלינים קטנה, משהו מוגדר, יפה ואפקטיבי. להסביר כמה זה פשוט, הנבטות, אדמה, שתילה, שימוש קטיף והכל בהנחייה, ליווי ותמיכה.

מניחים את המסגרת על האדמה, גם אם זה שטח קטן, 'בונים אדמה': ממלאים בזרדים, עלים, עיתונים, קש, קומפוסט ואדמת גינון ושותלים. החששנים יכולים למלא את הכל באדמת עציצים. האדמה מאווררת יותר וקלה, השתילים נקלטים בקלות. הסביבה נשארת נקייה והתוצאה יפיפיה.

בסוף השבוע הקרוב אציג בהפנינג של אמנים יוצרים את 'גינה במסגרת' בפעם הראשונה.

מסגרות, ערכות שתילה, זרעים, מוצרים אורגנים מגינת התבלינים שלי, אדניות מטבח מוכנות עם תבלינים וירקות ואביזרי גינון מהליין של שושן דגן.

תודה לכל המפרגנים, אוהבת אתכם. טלי

מזמינה את כולכם,

ביום שבת 16.6.2012 11:00 - 17:00
שדרת הנקרים / אצל דני הנקר / הוד השרון

קישור ליריד




יום ראשון, 13 במאי 2012

התרנגולות שלנו

לכבוד בקיעת שני האפרוחים החדשים... 



דורה רבר 1960

מי שמכיר אותנו יודע שאנו גרים מאחורי הבית של סבתא שלי במגשימים.
סבתא דורה בת 93, מתחזקת עד היום לול תרנגולות מטילות, מבין שני הלולים היחידים ששרדו במושב. מי שניכנס למשק לא מפספס, בגלל הריח כמובן. אנחנו כבר רגילים.
החיבור לתרנגולות מגיע מהילדות, בכל צהריים אחרי בית הספר התפקיד שלי היה לאסוף את הביצים מהשורה העליונה ומאיה אחותי הקטנה היתה מופקדת על השורה התחתונה. זה היה תפקיד קצת מעצבן, אבל היה בזה מעיין רוגע וזמן למחשבות.

בגינה שלנו היום, שני לולים של תרנגולות חופש שמשוחררות לטיול בגינה בשעות הפנאי שלנו. עם השקיעה, חוזרות לבד ללול.
בפרמקצ'לר (תרבות וחקלאות המשכית - אקולוגיה מעשית) מדברים רבות אודות התרנגולת ויש לה חשיבות מרובה. וכאשר מתאפשר כדאי ומומלץ להכניס לפחות שתיים כאלו לגינה הביתית.
מתוך גן עדן בפתח הבית: "הרגלים והעדפות של תרנגולות: מעדיפות לחיות בקהילה קטנה, כל 15 תרנגולות צריכות זכר אחד! יותר זכרים יגרמו חיכוכים ויקטינו את תנובת הביצים. אפשר גם לגדל רק נקבות".

אצלנו, התרנגולות ממש חלק ממעגל החיים שלנו - את שאריות המזון הביתי - אנו מגישים לתרנגולות, הן כמובן מחזירות לנו ביצים - עפ"י רוב ביצה ליום לתרנגולת, הביצים - ביצי חופש (מה שנקרא) עם חלמון צהוב צהוב.

את הזבל אנו מעבירים ישירות לקומפוסטר ומשם לדישון ערוגות הירק ועצי הפרי. וכך... חוזר חלילה.
   
השבוע בקעו שני חברה חדשים, תכירו. מתוקים, חמודים (נקווה שיהיו תרנגולות ולא תרנגולים).
 


































אשמח לעזור בשאלות, ייעוץ והסברי בנייה, אם במקרה פתאום מתחשק לכם לבנות לול...

 

יום שלישי, 8 במאי 2012

עיטוף ענבים

זהו היום אפתח את הבלוג שלי !
עם הרצון החזק הזה יצאתי הבוקר מהבית.


הנושא הראשון: עיטוף ענבים.


בימים האחרונים, שלהי האביב, חודש מאי. בכל פעם שאני נכנסת הביתה קורצת לי הגפן מימין עם העלים הירוקים, הצעירים הטריים. פתאום בתנופת צמיחה אדירה.


































אתמול, לא יכולתי לעמוד בפניהם, פתחתי את האינטרנט בין ההסעות לחוגים והצצתי לרגע איך עושים את זה - עלי גפן ממולאים. יש לציין שזהו בהחלט לא אחד מהמתכונים הביתיים שלנו, אבל זו היתה הזדמנות טובה לנסות.

כל מי שעבר במטבח הביע תמיהה רבה והופתע עד לאן אני יכולה להגיע עם הניסיונות שלי - אבל הרוב אהב, בעיקר חובבי ה'ללא גלוטן'.
מתכון עלי גפן ממולאים באורז וצנוברים - של חיים כהן  אני החלפתי את השמיר בנענע ויצא מצוין.



לעניין הכנת העלים עצמם - הבנתי שצריך לחלוט לסחוט ולמלא, עכשיו כבר מצאתי הדרכה רצינית
סדנת הכנת עלי גפן ממולאים





בין העלים, החלו מבצבצים האשכולות החדשים, חלקם כבר פורחים, חלקם ענבונים קטנטנים ואני תוהה ... מתי נעטוף אותם? מתי באמת הזמן המתאים, שלא יהיה מוקדם מדי ולא מאוחר מדי.

בגלישה מהירה באינטרנט הגעתי לעיקר העיסוק בעטיפת רימונים, שזה גם מאוד מעניין אותי, אבל לא כרגע. זה לא יכול להיות שקשה למצוא מידע בנושא. לא יכול להיות שאני מבין הבודדים שמחפשים.

אם לא נעטוף זה יהיה בזבוז אדיר, ציפורים יגנבו, יבואו ברחשים, יתמלא בריקבון ונאבד את הפרי.
בכל שנה אני עוטפת בשקיות נייר של הלחם (שאני משנוררת מהסופר במהלך השנה). היו פעמים שזה הצליח מאוד והיו שלא, ככל הנראה בגלל סוג הנייר. אם הוא קצת נושם זה בסדר. אבל אם לא  - נוצר עובש בתוך השקית. הפרי ממשיך לגדול אך כשפותחים ההפתעה לא מרגשת.
אין כמו לפתוח שקית ענבים עטופה כמו מתנה ולמצוא שם אשכול עסיסי ויפה !

ואז קראתי על רעיון נהדר - שקיות בד ! מה, יש לי מלא שאריות בד... עוד היום אתפור שקיות !
אפשר לקחת סדין ישן, אפשר עם שאריות,חשוב שהבד לא יהיה עבה כדי שיתאפשר מעבר אויר.

לא שיש לי עודף זמן פנוי, אבל זהו מבצע שחייבים לעשות ולהתכונן אליו. השאלה שוב - מתי הזמן הנכון לעטוף?


אהה ! התשובה הגיעה מ'מוטקה' אתר לצעירים ברוחם. גיא מונטו נותן את התשובה -
'את האשכולות עוטפים בשלב שכבר רואים ענב מלא שלא הבשיל, הדבורים והציפורים לא ייגעו בענבים שלא הבשילו'
סבבה.

נתחיל בהכנות ... חותכים בחפיף, פס תפירה, הופכים, מוסיפים סרט לקשירה. וזהו מוכן !

והתוצאה:
גפן ההפתעות :)



עכשיו צריך לחכות... מדי פעם אפשר לפתוח לבדוק מה המצב. להקפיד לקשור היטב, שלא יכנסו חרקים.
תנסו, תהנו.
נזמין אתכם לטעום,
בהמשך : ענבים טריים, ענבים קפואים (להיט), ריבת ענבים, צימוקים, עיצוב בזמורות הגפן וכו' וכו'....