התרנגולות שלנו

לכבוד בקיעת שני האפרוחים החדשים... 



דורה רבר 1960

מי שמכיר אותנו יודע שאנו גרים מאחורי הבית של סבתא שלי במגשימים.

סבתא דורה בת 93, מתחזקת עד היום לול תרנגולות מטילות, מבין שני הלולים היחידים ששרדו במושב. מי שניכנס למשק לא מפספס, בגלל הריח כמובן. אנחנו כבר רגילים.

החיבור לתרנגולות מגיע מהילדות, בכל צהריים אחרי בית הספר התפקיד שלי היה לאסוף את הביצים מהשורה העליונה ומאיה אחותי הקטנה היתה מופקדת על השורה התחתונה. זה היה תפקיד קצת מעצבן, אבל היה בזה מעיין רוגע וזמן למחשבות.

בגינה שלנו היום, שני לולים של תרנגולות חופש שמשוחררות לטיול בגינה בשעות הפנאי שלנו. עם השקיעה, חוזרות לבד ללול.

בפרמקצ'לר (תרבות וחקלאות המשכית - אקולוגיה מעשית) מדברים רבות אודות התרנגולת ויש לה חשיבות מרובה. וכאשר מתאפשר כדאי ומומלץ להכניס לפחות שתיים כאלו לגינה הביתית.

מתוך גן עדן בפתח הבית: "הרגלים והעדפות של תרנגולות: מעדיפות לחיות בקהילה קטנה, כל 15 תרנגולות צריכות זכר אחד! יותר זכרים יגרמו חיכוכים ויקטינו את תנובת הביצים. אפשר גם לגדל רק נקבות".

אצלנו, התרנגולות ממש חלק ממעגל החיים שלנו - את שאריות המזון הביתי - אנו מגישים לתרנגולות, הן כמובן מחזירות לנו ביצים - עפ"י רוב ביצה ליום לתרנגולת, הביצים - ביצי חופש (מה שנקרא) עם חלמון צהוב צהוב.

את הזבל אנו מעבירים ישירות לקומפוסטר ומשם לדישון ערוגות הירק ועצי הפרי. וכך... חוזר חלילה.

   

השבוע בקעו שני חברה חדשים, תכירו. מתוקים, חמודים (נקווה שיהיו תרנגולות ולא תרנגולים).

 

אשמח לעזור בשאלות, ייעוץ והסברי בנייה, אם במקרה פתאום מתחשק לכם לבנות לול...