התרנגולות שלנו

לכבוד בקיעת שני האפרוחים החדשים... 



דורה רבר 1960

מי שמכיר אותנו יודע שאנו גרים מאחורי הבית של סבתא שלי במגשימים.

סבתא דורה בת 93, מתחזקת עד היום לול תרנגולות מטילות, מבין שני הלולים היחידים ששרדו במושב. מי שניכנס למשק לא מפספס, בגלל הריח כמובן. אנחנו כבר רגילים.

החיבור לתרנגולות מגיע מהילדות, בכל צהריים אחרי בית הספר התפקיד שלי היה לאסוף את הביצים מהשורה העליונה ומאיה אחותי הקטנה היתה מופקדת על השורה התחתונה. זה היה תפקיד קצת מעצבן, אבל היה בזה מעיין רוגע וזמן למחשבות.

בגינה שלנו היום, שני לולים של תרנגולות חופש שמשוחררות לטיול בגינה בשעות הפנאי שלנו. עם השקיעה, חוזרות לבד ללול.

בפרמקצ'לר (תרבות וחקלאות המשכית - אקולוגיה מעשית) מדברים רבות אודות התרנגולת ויש לה חשיבות מרובה. וכאשר מתאפשר כדאי ומומלץ להכניס לפחות שתיים כאלו לגינה הביתית.

מתוך גן עדן בפתח הבית: "הרגלים והעדפות של תרנגולות: מעדיפות לחיות בקהילה קטנה, כל 15 תרנגולות צריכות זכר אחד! יותר זכרים יגרמו חיכוכים ויקטינו את תנובת הביצים. אפשר גם לגדל רק נקבות".

אצלנו, התרנגולות ממש חלק ממעגל החיים שלנו - את שאריות המזון הביתי - אנו מגישים לתרנגולות, הן כמובן מחזירות לנו ביצים - עפ"י רוב ביצה ליום לתרנגולת, הביצים - ביצי חופש (מה שנקרא) עם חלמון צהוב צהוב.

את הזבל אנו מעבירים ישירות לקומפוסטר ומשם לדישון ערוגות הירק ועצי הפרי. וכך... חוזר חלילה.

   

השבוע בקעו שני חברה חדשים, תכירו. מתוקים, חמודים (נקווה שיהיו תרנגולות ולא תרנגולים).

 

אשמח לעזור בשאלות, ייעוץ והסברי בנייה, אם במקרה פתאום מתחשק לכם לבנות לול...

 

עיטוף ענבים

זהו היום אפתח את הבלוג שלי !
עם הרצון החזק הזה יצאתי הבוקר מהבית.


הנושא הראשון: עיטוף ענבים.


בימים האחרונים, שלהי האביב, חודש מאי. בכל פעם שאני נכנסת הביתה קורצת לי הגפן מימין עם העלים הירוקים, הצעירים הטריים. פתאום בתנופת צמיחה אדירה.

אתמול, לא יכולתי לעמוד בפניהם, פתחתי את האינטרנט בין ההסעות לחוגים והצצתי לרגע איך עושים את זה - עלי גפן ממולאים. יש לציין שזהו בהחלט לא אחד מהמתכונים הביתיים שלנו, אבל זו היתה הזדמנות טובה לנסות.

כל מי שעבר במטבח הביע תמיהה רבה והופתע עד לאן אני יכולה להגיע עם הניסיונות שלי - אבל הרוב אהב, בעיקר חובבי ה'ללא גלוטן'.
מתכון עלי גפן ממולאים באורז וצנוברים - של חיים כהן  אני החלפתי את השמיר בנענע ויצא מצוין.



לעניין הכנת העלים עצמם - הבנתי שצריך לחלוט לסחוט ולמלא, עכשיו כבר מצאתי הדרכה רצינית
סדנת הכנת עלי גפן ממולאים





בין העלים, החלו מבצבצים האשכולות החדשים, חלקם כבר פורחים, חלקם ענבונים קטנטנים ואני תוהה ... מתי נעטוף אותם? מתי באמת הזמן המתאים, שלא יהיה מוקדם מדי ולא מאוחר מדי.

בגלישה מהירה באינטרנט הגעתי לעיקר העיסוק בעטיפת רימונים, שזה גם מאוד מעניין אותי, אבל לא כרגע. זה לא יכול להיות שקשה למצוא מידע בנושא. לא יכול להיות שאני מבין הבודדים שמחפשים.

אם לא נעטוף זה יהיה בזבוז אדיר, ציפורים יגנבו, יבואו ברחשים, יתמלא בריקבון ונאבד את הפרי.
בכל שנה אני עוטפת בשקיות נייר של הלחם (שאני משנוררת מהסופר במהלך השנה). היו פעמים שזה הצליח מאוד והיו שלא, ככל הנראה בגלל סוג הנייר. אם הוא קצת נושם זה בסדר. אבל אם לא  - נוצר עובש בתוך השקית. הפרי ממשיך לגדול אך כשפותחים ההפתעה לא מרגשת.
אין כמו לפתוח שקית ענבים עטופה כמו מתנה ולמצוא שם אשכול עסיסי ויפה !

ואז קראתי על רעיון נהדר - שקיות בד ! מה, יש לי מלא שאריות בד... עוד היום אתפור שקיות !
אפשר לקחת סדין ישן, אפשר עם שאריות,חשוב שהבד לא יהיה עבה כדי שיתאפשר מעבר אויר.

לא שיש לי עודף זמן פנוי, אבל זהו מבצע שחייבים לעשות ולהתכונן אליו. השאלה שוב - מתי הזמן הנכון לעטוף?


אהה ! התשובה הגיעה מ'מוטקה' אתר לצעירים ברוחם. גיא מונטו נותן את התשובה -
'את האשכולות עוטפים בשלב שכבר רואים ענב מלא שלא הבשיל, הדבורים והציפורים לא ייגעו בענבים שלא הבשילו'
סבבה.

נתחיל בהכנות ... חותכים בחפיף, פס תפירה, הופכים, מוסיפים סרט לקשירה. וזהו מוכן !

והתוצאה:
גפן ההפתעות :)

עכשיו צריך לחכות... מדי פעם אפשר לפתוח לבדוק מה המצב. להקפיד לקשור היטב, שלא יכנסו חרקים.
תנסו, תהנו.
נזמין אתכם לטעום,
בהמשך : ענבים טריים, ענבים קפואים (להיט), ריבת ענבים, צימוקים, עיצוב בזמורות הגפן וכו' וכו'....